<h1>הרוקח סימן תס"ט</h1>
<h2>דף צא.</h2>
בפסחים בפרק כל שעה (דף ל') ובבבא מציעא בפרק השוכר את הפועלים אין לשין עיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה. ואסורה לאוכלה אפי' במלח פן יאכל בשר עמה, דדווקא בפרק כל שעה (ל"ו ע"א) כעינא דתורא שרי, פירוש דבר מועט כעינו של שור מותר לאכילה אם נילושה בחלב שאוכלה מיד, אבל הרבה אסור. וכן ראיתי אבא מרי ה"ר יב"ק זצ"ל אסר עיסה אחת אשר חיממו המים ביורה שנתבשל בה בשר והשומן נדבק ביורה. וכן יש שאוסרין אם מליאתא של בשר או של גבינה נשברה ויוצא השומן או מן החלב ונדבק בפת ורוצים לאוכל הפת, ואין נראה לי דדווקא חלב שנילושה בעיסה שאינו ניכר אבל ניכר לעין לא יבא לידי קילקול. אבל מה שבעיסה נילוש אסור דדמי לפ' כיצד צולין (דף ע"ו) ולרב למאן דאמר ריחא מילתא היא דאסר פת שאפה עם צלי בתנור לאוכל בכותח ובצונן שחתכו בסכין ש"ח.
